אבני חפץ: הישוב בו מצאתי שכנים כמו פעם

מה כל כך מיוחד בישוב אבני חפץ אשר תושביו מתעקשים לקרוא לו משפחת אבני חפץ? איך הצליחו בישוב הקהילתי להנחיל את התחושה המשפחתית תוך צמיחה וקליטת מאות משפחות חדשות?

אני מחזיק מעצמי אדם חברותי שאוהב ליהנות מהחיים, אבל גם דיי מפונק. הפעם האחרונה שהסכמתי לטייל בשטח ולישון מחוץ לחדר ממוזג הייתה כשקצינת הקישור שלי התקשרה לפני שנתיים. הופתעתי מאוד שאני (בדרך כלל אדם מפרגן) מפתח קנאה בחבר שמספר בהתלהבות שהוא יוצא לטיול בשטח עם המשפחה המורחבת? ולמה הוא קורא לטיול עם עוד 30 אנשים מהשכונה "טיול משפחתי"?

החלטתי לבדוק את הנושא בעצמי. יצאתי מביתי בנתניה ושמתי בוויז אבני חפץ. הישוב אבני חפץ, שנוסד לפני כ-30 שנה באזור המחבר בין השרון לשומרון, הינו ישוב דתי לאומי הנחשב כיום לאחד הישובים המבוקשים באזור, ומושך אליו משפחות רבות שחלקן כבר מאכלסות את השכונות החדשות שנבנו בו בשנים האחרונות.

אחרי נסיעה של כ-25 דקות, נכנסתי לישוב ומצאתי את חברי היקר מחכה לי עם כוס קפה ביד אחת וילד בשניה והזמין אותי ללכת איתו להפקיד את הילד בבית הספר. כך, תוך כמה דקות הבנתי הכל. זו לא היתה הליכה בין הדרכים הציוריות, הגינות המטופחות והבתים היפים, אלא מפגש עם השכנים והחברים לחיים – אז הבנתי מה זו תחושת שייכות ומשפחתיות.

בהליכה של 10 דקות, נעצרנו 15 פעמים לאמירת שלום, מה נשמע? איך הייתה שבת? ואיזה כיף הולך להיות בטיול משפחות, ותוך כדי הוא מסביר לי זה כמו אח, זה למד איתי בישיבה, הבן של ההיא יצא לטיול עם הבן שלי ועוד ועוד. בקיצור נפלתי לתוך פרק של שנות ה-80 – כולם מכירים את כולם, כל אחד יכול לדפוק בדלת של השכן ולבקש עזרה – משפחה אחת גדולה.

מתברר שהטיול השנתי של הגברים, זו רק דוגמא אחת שמסמלת את האופי של אבני חפץ – מקום בו אנשים לא רק גרים זה לצד זה, אלא חיים יחד, פועלים יחד ותומכים אחד בשני. זהו הרקע והבסיס לקהילה המשפחתית החמה שהתגבשה בישוב.

בעוד אנחנו חוזרים חזרה לבית המקסים שלו, הנמצא בפרויקט הבוטיק של אופק הנדסה ויזמות, הוא מספר לי שהיום בערב יש ערב זוגות לכבוד ט"ו באב, ושבוע הבא הוא אפילו הזמין אותי להופעה בישוב. כשניסיתי להזמין אותו אלינו לנתניה לחוות קצת מהעיר הגדולה, הוא אמר לי שהוא לא פנוי, כי יש שבת של השכונה והקהילה החדשה שחוגגת כבר 4 שנים.

שאלתי את החבר שלי, כיצד הם מצליחים לשמור על תחושת משפחתיות שכזו בישוב בו מתגוררות כיום כבר מאות משפחות וצפויות להיקלט בו עוד מאות משפחות נוספות. כתשובה קפצנו למשפחת גודיס. הם נכנסו לפני כשנה לשכונה החדשה שבנתה חברת אופק. מדובר בפרויקט יפיפה שנמצא בשכונה החדשה של אבני חפץ, בתים מרווחים בבנייה מודרנית, יוקרתית ומוקפדת.

למרות שלפרויקט של אופק הגיעו משפחות ממקומות שונים בארץ, לכולנו מכנה משותף רחב – רובנו עם ילדים צעירים וחיפשנו מקום איכותי לגדל את הילדים שלנו וכולנו מתמודדים עם אותם דברים. "אז למה דווקא כאן?" כי קיבלנו בדיוק מה שרצינו, זה לא רק הבנייה האיכותית והפרויקט היפה, אלא גם הקהילה שמעניקה לנו את השייכות שחיפשנו והשכנים שיחד איתם בנינו משפחה אחת גדולה שחולקת חוויות, שמחות ואפילו קשיים יחד". שילה, אשר עבר לשכונה החדשה של אופק, אומר: "מהרגע הראשון הרגשתי שאני לא לבד. השכנים פתחו את הדלתות והלבבות, והכל כדי לוודא שנרגיש בבית".

רויטל אם לשלושה מספרת על הילדים שמצאו חברים מהרגע הראשון. "הם יצאו החוצה ופשוט הצטרפו למשחקים. הילדים כאן גדלים באווירה פתוחה". וכן, גם הם מחכים "לטיול השכונתי".

אופק, אשר בנתה באבני חפץ 32 יחידות דיור באיכות מושלמת ועם פרטיות מלאה, מבינה את הצורך בחיזוק חיי הקהילה בפרויקטים שהיא בונה ולכן יוזמת ותומכת ביצירת פעילויות כגון: חסויות להופעות, אירועים ופעילויות קהילתיות שונות ועוד. לאחרונה, אף תרמה להקמת בית כנסת בשכונה במסגרת גיוס המונים. דניאל ששיחק שנים עם חברים בליגה העירונית, הצטרף לקבוצת הכדורגל ביישוב שלקחה השנה חלק בליגת "אופק השומרון" המופעלת על ידי המועצה האזורית בשיתוף אופק הנדסה ויזמות. "זו היתה חוויה מדהימה שיוצרת קשרים ומחברת בין אנשים. ההתגייסות והתמיכה הייתה מדהימה. כולם הגיעו לעודד".

סיימתי את היום באימון כדורגל עם כוכבי נבחרת אבני חפץ והתאוששות בעל האש קבוצתי. עייף ותשוש ועם קנאה חדשה אשר נוספה לזו שהתחלתי איתה את היום – הקנאה לבית שהוא חלום בפרויקט המהמם של אופק באבני חפץ והקנאה לחיי השכנות שחשבתי שכבר לא קיימת בארצנו.